פסק דין
לפניי תביעה כספית מיום 28.11.11 ע"ס 10,374 ₪, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.
נערכה לפניי ישיבה מקדמית, שבה נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות הנהגים המעורבים.
במסגרת הישיבה שהתקיימה הושג בין הצדדים הסדר, כמפורט בפרוטוקול הדיון, על פיו, בין השאר, הסמיכוני הצדדים לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה ועל פי שיקול דעתי, ללא גבולות, ותוך מתן הנמקה קצרה ובסיסית בלבד, בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
על סמך כל החומר שלפני, לרבות ממצאי חקירות העדים, תוך שאני נותן משקל להסכמה בין הצדדים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, אני פוסק כי לסילוק סופי ומוחלט של התביעה והסכסוך על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
סך של 9,337 ₪ בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה, 28.11.11, ועד ליום התשלום המלא בפועל.
החזר אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה, 28.11.11, ועד ליום התשלום המלא בפועל.
סך של 650 ₪, בגין שכר העדים הפסוק בו חויב הצד התובע.
סך של 1,250 ₪, בצירוף מע"מ כחוק, בגין שכר טרחת עורך-דין.
הנמקה קצרה ובסיסית לפסיקתי האמורה:
מיקומי הנזקים וטיבם, כעולה מהתמונות שהוגשו, מתיישבים טוב יותר עם גרסת התובעת מאשר עם גרסת הנתבעת.
הנזקים לרכב התובעת מוכחים הן מדו"ח השמאי והן מהתמונות שהוגשו, כאשר הזמן שחלף ממועד התאונה ועד לבדיקת הרכב על ידי השמאי הנו סביר, בהתחשב בטיב הנזק, שאינו מונע המשך שימוש ברכב.
אין חולק, כי הנתבעת הייתה במהלך של יציאה מחנייה, כאשר חלקו האחורי של הרכב מופנה כלפי הכביש.
הנהגת ברכב התובעת הנה נטולת עניין בתביעה ובתוצאותיה, שכן אין היא נושא בהשתתפות עצמית כלשהי.
לעומת זאת, לנתבעת לא היה כיסוי ביטוחי במועד התאונה ועל כן הנה בעלת עניין אישי מלא בתביעה ובתוצאותיה.
בנוסף, העדה מטעם הנתבעת הנה אחותה, והנה בעלת עניין אישי מובנה לטובת הנתבעת. כמו כן, העדה העידה כי לא ראתה את התאונה עצמה ואף אינה זוכרת כיצד חנה רכב הנתבעת בעת התאונה.
לאור האמור החלטתי להעדיף את גרסת הנהגת ברכב התובעת, ולקבוע כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה.
עם זאת, מצאתי להטיל אשם תורם על נהגת רכב התובעת בשיעור של 10%. זאת, מכיוון שהתאונה התרחשה מיד בסמוך לאחר פניה שביצעה הנהגת, באופן המטיל עליה חובת זהירות מוגברת, במסגרתה עליה לנהוג בזהירות יתרה, תוך בחינה קפדנית של הדרך בה היא נוסעת.
המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.
ניתן היום, י' אדר תשע"ד, 10 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.